בשתי הצורות של חסימת וריד ברשתית, הפגיעה העיקרית הינה עיבוי של המקולה - מרכז הראיה, במיעוט המקרים התפתחות כלי דם פתולוגיים בתגובה לחוסר אספקת חמצן לרשתית. כלי דם לא תקינים מסכנים את העין ועלולים לגרום לסיבוכים עיניים נוספים (עליית לחץ תוך עיני ופגיעה משמעותית בראיה). גילוי מוקדם וטיפול בכלי הדם הפתולוגים חיוני.
חסימת וריד ברשתית גורמת לדליפת נוזל דרך דופן כלי הדם החסום ולהצטברות נוזלים ברשתית ובמרכז הראיה. אזור הרשתית בו התרחש האירוע מאבד חלק מיכולת התפקוד בשל פגיעה בחימצון ובתהליכים המטבוליים. חסימה של וריד היקפי יכולה להיות בלתי מורגשת והמטופל יהיה ללא תסמינים. חסימת וריד באזור המקולה (מרכז הראיה) לרוב גורמת לפגיעה מוחשית בראיה המרכזית. כמו כן, חסימה מלאה של הוריד המרכזי תגרום לפגיעה נרחבת ברשתית.
נכון להיום אין דרך לפתוח מחדש וריד שנחסם. קיים תהליך החלמה טבעי , במהלכו הוריד יכול להיפתח מחדש או שמתפתחים לידו כלי דם אשר מסוגלים לנקז את האזור החסום. הטיפולים הקיימים מכוונים לטפל בסיבוכי המחלה שגורמים לירידה בראיה כגון הבצקת במרכז הראיה או התפתחות של כלי דם לא תקינים ברשתית. הטיפול מתבצע בהזרקת תרופות מקבוצת שונות (אנטי-VEGF או סטרואידים) לחלל הזגוגית ולעיתים טיפול בלייזר, מטרתם הפחתת הבצקת במרכז הראיה ,טיפול בצמיחת כלי דם לא תקינים. טיפולים אלו מצילים חולים רבים מאובדן ראיה.
