ל- AMD יש שתי צורות הופעה כלליות: AMD יבש ו- AMD רטוב. הצורה היבשה היא נפוצה יותר המתבטאת בהצטברות משקעים צהבהבים במרכז הראיה ברשתית הקרואים דרוזן. המחלה יכולה להתאפיין בטשטוש קל בראייה ובהתרגלות איטית במעבר בין חושך לאור ולהיפך. לאורך השנים, תיתכן הידקקות הדרגתית של שכבות הרשתית וירידה הדרגתית בראיה. עבור צורה זו של ניוון רשתית אין עד היום תרופה מוכחת, למרות שנערכים מחקרים רבים בתחום.
לעומת זאת, ניוון רשתית מהסוג הרטוב, מתאפיין בהיווצרותם של כלי דם חריגים, בלתי-תקינים, הפורצים מתחת לשכבות הרשתית במרכז הראיה. בשל אופיים, נוזל, דם וחומרים נוספים זולגים מהם אל שכבות הרשתית, והדבר גורם להרס המבנה השכבתי התקין של הרשתית להבדיל מהצורה היבשה , מחלה זו סוערת והתקדמותה מהירה יותר. ובסופה עלולה להיווצר צלקת במרכז הראיה אשר גורמת לפגיעה קשה בראיה המרכזית ונזק מרכזי בשדה הראיה.
הראיה המרכזית הממוקדת במבט ישיר מטשטשת, ראייה מעוותת של קוים ישרים הנראים עקומים או גליים. כשמרכז הראיה נפגע ישנה פגיעה בפעילות יומיומית כגון , קריאה , כתיבה, צפייה בטלוויזיה וזיהוי אנשים, עם זאת הראיה ההיקפית באותה העין נשארת תקינה, וזה מאפשר התמצאות במרחב בבית, ברחוב וביצוע פעולות יומיומיות בצורה עצמאית , אפילו אם שתי עיניים נפגעו.
הטיפול, ל-AMD מסוג רטוב, מתבצע בהזרקות תוך-עיניות והוא נועד להפסיק את שגשוג כלי הדם הבלתי-תקינים ובכך לאפשר את ספיגת הנוזלים והדימום משכבות הרשתית. מטרת ההזרקות היא לייצב את מצב הראיה, אך לעיתים, ובמיוחד כאשר ניתנות באופן מידי עם אבחון המחלה, הן יכולות לאפשר שיקום של מבנה הרשתית והטבה משמעותית בראיה.